#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך א&quot;ש הא דאמר רבא דאתרוג דאגליד כאהינא סומקא כשר, עם הא דתנן נקלף פסול?	בכולו כשר, במקצתו פסול דהוי כמנומר.	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ג' אופנים נפסל האתרוג מחמת נקב?	אם חסר כל שהוא. או בנקב מפולש. או בנקב כאיסר.	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעי רבא נולדו באתרוג סימני טריפה מהו.</p><p dir='rtl'>לעניין איזה טריפה נסתפק ומהם צדדי הספק?</p><p dir='rtl'>ומה ההכרח שהספק דווקא באופן זה?	כשנימוח האתרוג וחדרי הזרע קיימים. </p><p dir='rtl'>דבריאה כה&quot;ג כשרה כל שהסימפונות קיימים, והספק דשמא רק שם דלא שליט אווירא, אבל הכא דשליט אווירא מסרח.</p><p dir='rtl'>אבל שאר טריפות כניקב וכו' מפורש דינם במשנה.	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אתרוג תפוח וסרוח?</p><p dir='rtl'>ומה החילוק בין תפוח וסרוח לס&quot;ד דגמ', ולמסקנא? (ב&quot;פ ברש&quot;י).	פסולים.</p><p dir='rtl'>לס&quot;ד תפוח מבחוץ סרוח מבפנים, ותפשוט בעיא דרבא באתרוג שנשפך כקיתון.</p><p dir='rtl'>ודחו די&quot;ל שניהם מבחוץ, והם דברים חלוקים.</p><p dir='rtl'>לפ&quot;א ברש&quot;י תפוח ע&quot;י גשמים, סרוח שהרקיב.</p><p dir='rtl'>לפ&quot;ב ברש&quot;י תפוח שנרקב, סרוח שריחו רע ע&quot;י תולעים.	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין האתרוגים דלהלן לנטילה?</p><p dir='rtl'>כבוש ושלוק.</p><p dir='rtl'>לבן, ומנומר, וירוק ככרתי.</p><p dir='rtl'>ככדור. תיום. ובוסר.	כבוש ושלוק לבן ומנומר - פסולים. ירוק ככרתי מח' ר&quot;מ ור&quot;י.</p><p dir='rtl'>ככדור פסול. ויש פוסלים גם בתיום. </p><p dir='rtl'>ובוסר מח' ר&quot;ע וחכמים.	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אתרוג הכושי ודומה לכושי? (פרט).	דומה לכושי פסול דנשתנה מבריאתו.</p><p dir='rtl'>כושי - לאביי כשר דזו בריאתו. לרבא כשר רק לבני בבל הסמוכים לכוש ולא לבני א&quot;י.	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזו מח' תנאים סברה הגמ' לתלות את מח' ר&quot;ע ורבנן באתרוג הבוסר, ומה הדחייה?	במח' ר&quot;ש ורבנן אי אתרוגים קטנים חייבים במעשר.</p><p dir='rtl'>ודחו דדווקא הכא אמר ר&quot;ע משום הדר. ודווקא התם אמר ר&quot;ש תבואת זרעך כדרך שמוציאים לזריעה.	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע ר&quot;ש ורבנן נחלקו לגבי מעשר דווקא באתרוגים קטנים? (רש&quot;י).	"דבשאר מינים חוץ מתפוח ואתרוג מודו רבנן, משום דאינם אוכל.<p></p><p dir=""rtl"">ובתפוח מודה ר""ש, משום דגם הקטנים נזרעים ומצמיחים.</p>"	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גידלו בדפוס באיזה אופן כשר ובאיזה אופן פסול ומה החידוש?	"כמין ברייה אחרת פסול.<p></p><p dir=""rtl"">כברייתו כשר, ואע""ג דעביד דפי דפי חשיב ברייתו.</p>"	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין אתרוג שנחסר ע""י אכילת אדם או עכברים ומדוע? (ביום הראשון ובשאר ימים)."	"ביו""ט ראשון פסול בכל עניין משום דהוא דאורייתא וכתיב ולקחתם דבעינן לקיחה תמה.<p></p><p dir=""rtl"">בשאר ימים ע""י אכילת אדם כשר, וכר' חנינא דמטביל ביה.</p><p dir=""rtl"">וע""י אכילת עכברים פלוגתת תרי לישני אליבא דרב אי הוי הדר, או דאינו הדר דמאיס.</p>"	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שיעור אתרוג קטן וגדול?	"קטן - לר""מ כזית לר""י כביצה.<p></p><p dir=""rtl"">גדול - לר' יהודה שיאחז שתים בידו אחת, לר' יוסי אפילו אחת בשתי ידיו.</p>"	סוכה דף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה אוגדים את הלולב לרבנן ולר' יהודה ומ&quot;ט?</p><p dir='rtl'>ובאלו דברים אמר רבא דאפשר אליבא דר' יהודה?</p><p dir='rtl'>ומה ראייתו?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש לר' יהודה הא דגימוניות של זהב?	"לרבנן במה שירצה, לר' יהודה רק במינו, דלולב צריך אגד, ובמין אחר הו""ל בל תוסיף.<p></p><p dir=""rtl"">ובסיב ועיקרא דדיקלא מודה ר""י משום דהם מין הלולב.</p><p dir=""rtl"">והראייה מהא דאע""ג דאית ליה לר""י דאין מסככים אלא בד' מינים ס""ל דמסככים בנסרים. ובע""כ היינו בעיקרא דדיקלא.</p><p dir=""rtl"">ובגימוניות היו אוגדים במינו מלמטה, ונמצא שלא היו לאגד אלא לנוי בעלמא, ואינם תוספת.</p>"	סוכה דף לו		
